חוק עידוד השקעות הון – שנה או חלק משנה זו השאלה?
הילכת סטרלינג (ע"א 9096/07)
בפס"ד שנתפרסם ביום 11.02.2010 הובאה לפתחו של בית המשפט העליון השאלה – כיצד יש למנות את תקופת ה – 14 שנים שבהן ניתן ליהנות מהטבות מס לפי סעיף 45 לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (להלן: "החוק")?
סעיף 45 לחוק קובע כי הטבות המס יינתנו על הכנסה שהושגה בשבע השנים המתחילות בשנה הראשונה בה נוצרה לתאגיד הכנסה חייבת, ובלבד שטרם חלפו 14 שנים מהשנה בה ניתן האישור. ממתי תימנה התקופה? 14 שנים המתחילות ביום בו ניתן האישור או מתחילת שנת המס בה ניתן האישור או שמה מתום שנת המס בה ניתן האישור.
ביהמ"ש המחוזי פסק כי יש למנות 14 שנים מיום מתן האישור.
ביהמ"ש העליון הפך את החלטת המחוזי וקבע ש – 14 השנים של ההטבות לפי החוק, הן 14 שנות מס
המתחילות בתחילת שנת המס בה ניתן האישור (ראה לעניין זה עמדתנו כפי שפורטה במבזקנו מספר 222). בית המשפט מוצא חיזוק לדבריו, בין היתר מהמישור הלשוני של הסעיף "מהשנה שבה ניתן האישור" ולא מהיום שבו ניתן האישור: אילו היה המחוקק מעוניין בגישת השנה התמימה היה נוקט בלשון "מהיום שבו ניתן האישור" כפי שידע לעשות כן בסעיפים אחרים.
קביעה זו מצביעה על ההבדל הקיים בלשון החוק במקרה זה, אל מול לשון החוק בסעיפים 14 ו- 97 לפקודה בעניין הטבות לתושבים חוזרים ועולים חדשים. מנוסח הסעיפים, עולה כי מניין 10 שנות ההטבה במס בסעיפים אלו ימנה מיום נתון בשנה בה הוגדר אותו אדם כעולה, ועד ליום נתון בתום 10 השנים, זאת לאור לשון סעיפים אלו, המגדירה: "החל מהיום..." או "החל מהמועד...", אין ספק כי עשויות לצוץ בעיות טכניות בדבר אופן חלוקת ההכנסות באותה שנה, שחלקה זכאי להטבות וחלקה אינו זכאי, אך מאחר ולשון החוק הינה בהירה, אין מנוס ממציאת דרכים לפיצול ההכנסה החייבת במקרים כגון אלו.
לעומת זאת, נוסח הגדרת "תושב חוץ" בתיקון 168 לפקודה מתייחס לשנות מס ולא למועדים ספציפיים, כך שפרשנות אפשרית הינה, כי בהתקיים המבחנים המצטברים שבהגדרת תושב חוץ, יחיד יחשב כתושב חוץ כבר מראשית השנה שבה עזב את ישראל.
פורסם במקור ב"מבזק מס" מס' 338 של משרד ארצי את חיבה ב-18 בפברואר 2010