הוצאות - תשומות בגין הליך פלילי - ע"ש 002/10 עו"ד סאמי שיבלי נ' אגף מס ערך מוסף
ביום 08.04.2010, ניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת פס"ד בעניין דלעיל. פס"ד דן בשאלה של ניכוי תשומות שהוציא המערער במשפט פלילי שהתנהל נגדו.
בנושא זה, דובר בעו"ד שהרג ופצע מתוך הגנה עצמית, לקוחות עת שביקשו יעוץ משפטי מחוץ לכותלי משרדו. תוצאות ההליך המשפטי בעבירת ההריגה היתה זיכוי לאור העובדה שהמדובר היה בהגנה עצמית.
המערער העלה שתי טענות המאפשרות לשיטתו את ההכרה במס התשומות:
הוצאות ההגנה המשפטית נועדו לשמר את יכולתו לעסוק במקצועו – שכן הרשעתו תביא לשלילת רשיונו וכו'.
האירוע שהביאו לעמוד במשפט הפלילי קשור היה עם עיסוקו.
ביחס לטענה הראשונה מגיע ביהמ"ש למסקנה כי לא ניתן להתיר תשומות בשל קשר עקיף מסוג זה, שכן קיימות הוצאות "פרטיות" רבות אשר ניתן לומר אשר שבלעדיהן לא יוכל האדם להמשיך להפיק הכנסות כגון הוצאות רפואיות, אוכל וכו'.
ביחס לשאלה השניה קובע ביהמ"ש כי בהחלט ישנם מקרים אשר הוצאות הגנה בהליך משפטי הקשור בעסק יותרו בניכוי, וכלשון ביהמ"ש:
"אפשר בהחלט, שהוצאות הגנה במשפט פלילי, הכרוכות בעיסוקו של העוסק, תוכרנה כשירות לעוסק לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו, אם כי אפשר ותוטלנה על ההכרה בניכוי מגבלות נוספות (הנובעות מעקרונות תקנות הציבור וכד')"
בנסיבות המקרה הספציפי הגיע ביהמ"ש לכלל הכרעה כי אין המדובר בהוצאה משפטית הכרוכה בפעילות העיסקית, שכן הריגת לקוח על ידי עו"ד, הגם שמתוך הגנה עצמית אינה בבחינת פעולה לצורך עסקו אלא לצורך הגנה על גופו ולא על עסקו.
במסגרת זו נציין את פס"ד 1148/04 מיכאל מילר נ' פקיד השומה ת"א 3 (להלן: "פס"ד מילר") ראה הרחבה במבזקנו מס 139.
בעניין תביעת עו"ד לניכוי הוצאה עבור ייצוג בהליך פלילי בגין עבירות שביצע בהיותו מנכ"ל חברה. עו"ד טען, כי ההוצאות שימשוהו בשמירה על הקיים וכן, כי הגנת שמו הטוב חיונית לשמירת מקור הכנסתו כעו"ד.
ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע שיש להבחין בין שני סוגי עבירות:
כאשר ההאשמה היא בעבירה אישית לא יותרו ההוצאות בניכוי בין אם הורשע ובין אם זוכה.
כאשר ההרשעה היא בעבירות עסקיות שהיסוד הנפשי שלהן עולה על רשלנות אין להתיר את ההוצאה בניכוי.
אם ההוצאה המשפטית היא במשפט בו זוכה הנישום מעבירה עסקית שהיסוד הנפשי שלהן עולה על רשלנות או אם הואשם בעבירה עיסקית נטולת יסוד נפשי או בעלת יסוד נפשי של רשלנות – יש להתיר את ההוצאה בניכוי בין אם הורשע ובין אם זוכה.
ביהמ"ש בענייננו מבלי להתייחס לפס"ד מילר במפורש מגדיר כי שאלת תקנת הציבור צריך שתכריע. בנוסף קובע כי הגם שמדובר בעבירות הנוגדות את תקנת הציבור אך הנישום זוכה בסופו של הליך יש להתיר את ההוצאה.
מפס"ד עולות שאלות לא מעטות למקרים נוספים של התרת הוצאות ייצוג בהליך פלילי ובכללן:
מה דינה של חברת אבטחה אשר נאלצה לעמוד בהוצאות משפטיות להגנתו של אחד משומריה אשר זוכה בהליך פלילי כשהרג מתוך הגנה עצמית פורץ לעסק בו שמר, במקרה זה אין ספק כי יש המדובר בפעילות בתחום העיסוק ולפיכך יש להתיר את ההוצאה.
מה דינן של הוצאות ייצוג של מי שהואשם בעבירות מס אך תיקו נסגר בהליך של כופר? לדעתנו ניתן לומר כי אין המדובר בהרשעה ולפיכך יש להכיר בהוצאות הייצוג.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן או לעו"ד שלומי לוי ממשרדנו.
פורסם במקור ב"מבזק מס" מס' 346 של משרד ארצי את חיבה בתאריך 22 באפריל 2010