| הפרסום |
עיקר החידושים |
תחולה ומעבר (כפי שזה מתייחס לחברות ישראליות ששנת הכספים שלהן מתחילה ב-1 בינואר ) |
IAS 1 – הצגה של דוחות כספיים
|
התיקון קובע כי האפשרות ליישב התחייבות בדרך של המרה למניות של החברה (אופצית המרה), אינה משפיעה על סווג ההתחייבות במאזן כשוטפת או לא-שוטפת. קודם לכן השתמע מהתקינה כי קיומה של אופצית המרה הניתנת למימוש בטווח הקצר הופכת בהכרח את המכשיר ההתחייבותי להתחייבות שוטפת.
תיקון זה עולה בקנה אחד עם המלצת המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בנושא זה.
|
יישום בתוקף למפרע.
לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן.
ניתן ליישום מוקדם.
|
| IAS 7 – דוח תזרימי המזומנים |
מבהיר כי רק הוצאות שהוונו ונרשמו כנכס במאזן יכולות להכלל בפעילות השקעה. בכך מצמצם התיקון פרשנות שהיתה קיימת בפרקטיקה לפיה נהגו חברות להציג בדוח תזרים המזומנים הוצאות שהוצאו למחקר ופיתוח וכן הוצאות חיפוש בתחום משאבי טבע (exploration), כפעילות השקעה, ללא הבחנה בין כאלה שהוונו ונרשמו כנכס בספרים וכאלה שנזקפו כהוצאה. |
יישום בתוקף למפרע.
לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן.
ניתן ליישום מוקדם.
|
| IAS 17 – חכירות |
התיקון עוסק בסווג חכירה של קרקע כהונית או תפעולית. התיקון מבטל את האמירה החד משמעית שהיתה בעבר לגבי מרכיב קרקע אשר הובילה למסקנה כי כל עוד לא הועברה הבעלות, לא ניתן לראות בחכירה של קרקע כחכירה הונית (בשל אורך החיים האינסופי של נכס זה).
לפי התיקון, הקרקע תבחן תמיד בנפרד מהנכס המוצב עליה. הבחינה תעשה לפי אותם מבחנים המשמשים לבחינה של כל נכס חכור (התיקון מבטל את המבחנים המיוחדים שיוחסו לקרקע); העובדה שיש לקרקע אורך חיים אינסופי, הינה שיקול משמעותי בסווג של החכירה אולם יש גם להביא בחשבון את שאר המבחנים.
בסעיפים שמסבירים את השיקולים שמאחרי התיקון קובע ה-IASB כי במדינות מסוימות הזכויות המועברות בהסכמי חכירה הינן בעלות אופי של בעלות, ומשאירות ערך שיורי קטן מאד של סיכונים ותשואות שלא בשליטת השוכר. העובדה שהבעלות הרשמית אינה עוברת, אינה פוגמת במצבים אלה במהות העסקה שהיא הונית .
שינוי זה ידרוש בחינה מחדש של הסכמי חכירה של קרקע ממינהל מקרקעי ישראל וסווגם כנכס או תשלום מראש - בהתאם להערכת החוכר באשר למהות הכלכלית של ההסכמים (מבחן העברת עיקר הסיכונים והתשואות).
ההשלכות האפשריות של תיקון זה נדונו גם על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, אשר פרסם בחודש אפריל התייחסות לנושא המצורפת לחוזר זה.
|
יישום בתוקף למפרע על בסיס התנאים שהתקימו במועד הכניסה להסדר החכירה. במידה והמידע הנדרש ליישום למפרע אינו קיים, תעשה ההערכה על בסיס המידע למועד יישום התיקון. אם כתוצאה מהיישום מסווגת החכירה מחדש כחכירה הונית ירשם הנכס לפי שוויו ההוגן במועד היישום, תוך זקיפת ההפרש לעודפים.
לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן.
ניתן ליישום מוקדם.
|
| IAS 18 – הכנסות |
הוספת דוגמה מספר 21 בנספח לתקן (שאינו מהווה חלק מהתקן), הכוללת את המאפיינים לפיהם ניתן להעריך אם יישות פועלת כסוכן או כמוכר עיקרי (הערכה אשר תקבע אם ההכנסה מעסקת מכירה תרשם במלואה או רק לפי מרכיב העמלה הנגזר מהעסקה). הדוגמה אינה משנה את המבחנים הנהוגים מכבר בפרקטיקה. |
אין הוראות תחולה בהתחשב שזו דוגמה ואינה מהווה חלק מהתקן. |
| IAS 36 – ירידת ערך נכסים |
עם פרסומו של IFRS 8, נכנס לתוקף תיקון ל- IAS 36 הקובע כי מגזר תפעולי הינו היחידה המניבה מזומנים הגבוהה ביותר אליה ניתן לייחס מוניטין לצורך מבחני ירידת ערך. התיקון הנוכחי מבהיר כי הכוונה למגזר תפעולי כפי שמוגדר ב-IFRS 8, דהיינו לפני כל אגרגציה עם מגזרים אחרים |
יישום בתוקף למפרע.
לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן.
ניתן ליישום מוקדם.
|
| IAS 38 – נכסים לא מוחשיים |
1. מבהיר שנכס לא מוחשי מזוהה הנרכש בשילוב עסקים ואשר לא ניתן להפרידו מחוזה, נכס מוחשי או התחייבות הקשורים לו יוערך ויוצג כחלק מהנכס או ההתחייבות אליהם הוא קשור.
2. מבהיר כי ההתיחסות לקבוצת נכסים לא מוחשיים המשלימים זה את זה, והניתנת להצגה כנכס לא מוחשי אחד (בתנאי שיש להם אורך חיים כלכלי דומה), אינה מתייחסת רק למותג או שם מסחרי ואלה הובאו בתקן רק כדוגמה לסוג כזה של נכסים.
3. מבהיר מספר נושאים הקשורים למדידה ודרך הערכת שוויו של נכס לא מוחשי שאין לו שוק פעיל
|
מכאן ואילך. לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן;
אם חברה מיישמת את IFRS 3R, קודם למועד התחילה לעיל – עליה גם ליישם במקביל את הקביעות בפסקאות 1 ו-2 להלן.
ניתן ליישום מוקדם.
|
| IAS 39 – מכשירים פיננסיים – הכרה ומדידה |
כולל תיקונים בשלושה תחומים שונים :
1. אופציות הקשורות לשילובי עסקים – IAS 39 הוציא מתחולתו אופציות הקשורות לשילובי עסקים; התיקון בא לצמצם ולהבהיר כי רק הסכם הכולל אופציה לרכישה או מכירה שתוצאתה הצפויה הינה שילוב עסקים, ואשר התקופה למימושה אינה חורגת מתקופה סבירה הנדרשת להשגת אישורים או השלמת העסקה, יהיה מחוץ לתחולת IAS 39.
2. נגזרים המשמשים להגנה - מבהיר כי הסווג מחדש מרווח כולל לרווח והפסד יהיה במועד בו תזרים המזומנים המוגן ישפיע על הרווח או ההפסד.
3. נספח הנחיות היישום - סעיף AG30 – נוסף סעיף המבהיר כי אופציה לתשלום מוקדם של חוב תחשב קרובה ומיוחסת בעליל למכשיר החוב המארח (דהיינו נגזר טבוע שאינו חייב בהפרדה), כאשר התשלום במימוש האופציה מפצה למעשה את המלווה בסכום המהווה ערך נוכחי של הרבית העתידית שתשלומה נמנע. הסעיף כולל הנחיה כיצד לחשב רבית זו.
|
מכאן ואילך, לגבי כל החוזים שטרם פקעו . החל בשנה המתחילה ב-1 בינואר 2010.
מכאן ואילך, לגבי כל החוזים שטרם פקעו . החל בשנה המתחילה ב-1 בינואר 2010.
בתוקף למפרע. החל בשנה המתחילה ב-1 בינואר 2010.
ניתן ליישום מוקדם
|
| IFRS 2– תשלומים מבוססי מניות |
מבהיר כי הנחיות התקן לא יחולו במצבים בהם התשלום במניות מתייחס לרכישת סחורה המהווה חלק מנכסים הנרכשים במסגרת שילוב עסקים כפי שזה מוגדר בתקן IFRS 3 החדש וכן נכסים המועברים בשילובי עסקים תחת אותה שליטה או המועברים לתוך עסק במסגרת ההקמה של עסקה משותפת. |
בתוקף למפרע.
לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן;
אם חברה מיישמת את IFRS 3R, קודם למועד התחילה לעיל – עליה גם ליישם במקביל את התיקון האמור.
ניתן ליישום מוקדם.
|
IFRS 5 – נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילות מופסקת
|
התיקון בא להבהיר כי דרישות הגילוי שבתקנים אחרים אינן חלות על נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילות מופסקת שבתחולת IFRS 5, למעט:
דרישות גילוי ספיציפיות לנכסים ופעילויות אלה;
דרישות גילוי לגבי דרך המדידה של נכסים והתחייבויות שהם חלק מקבוצת מימוש שכללי המדידה של התקן אינם חלים עליהם.
|
יישום בתוקף למפרע.
לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן.
ניתן ליישום מוקדם.
|
| IFRS 8 – מגזרים תפעוליים |
יישור קו עם התקן המקביל האמריקני – התיקון מבהיר כי הצגת אמת מידה של סך הנכסים של מגזר תפעולי במסגרת המידע הניתן על המגזרים בדוות הכספיים, נדרשת רק אם היא מהווה חלק מהמידע המוצג ל-CODM באופן רגיל. קודם לכן השתמע כי קיימת חובה לתת מידה של סך הנכסים בכל מקרה. |
יישום בתוקף למפרע.
לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן.
ניתן ליישום מוקדם.
|
| IFRIC 9 – הערכה מחדש של נגזרים טבועים |
מבהיר כי ההנחיות הקיימות בפרשנות זו אינן חלות על נגזרים טבועים הכלולים בהסכמים המהווים חלק מהנכסים וההתחייבויות שנרכשו בשילוב עסקים כפי שמונח זה מוגדר בתקן IFRS 3 החדש וכן כאלה הכלולים בשילובי עסקים הנעשים תחת אותה שליטה או כאלה שהועברו לתוך עסק במסגרת ההקמה של עסקה משותפת. |
יישום מכאן ואילך.
יישום מ-1 בינואר 2010.
אם חברה מיישמת את IFRS 3R, קודם למועד התחילה לעיל – עליה גם ליישם במקביל את התיקון האמור.
|
| IFRIC 16 – גידור השקעה נטו בפעילות חוץ |
IFRIC 16 קבע במקור כי מכשיר שנועד להגנה על השקעה בפעילות חוץ, יכול להיות מוחזק על ידי כל אחת מהחברות בקבוצה, למעט פעילות החוץ המגודרת. ה-IASB, לאחר ששקל מחדש את הענין, הגיע למסקנה כי אין להגביל את החזקת המכשיר על ידי הפעילות המגודרת (אם כי בפועל, יש להנחיה זו ממשות רק לגבי מכשירים נגזרים). |
יישום בתוקף למפרע.
לשנים המתחילות ב-1 בינואר 2010 או לאחר מכן.
ניתן ליישום מוקדם.
|